החלטה בתיק ת"א 3135-08

1.         כונס הנכסים הגיש דו"ח פעולות מס' 4 ובקשה למתן הוראות שכללה את הנושאים הבאים:

א.         העברה ורישום זכויות במגרש שהינו חלק מנכסי הכונס על שם הרוכש, לאחר ששולמה מלוא התמורה על ידו.

ב.         קביעת שכר כונס הנכסים.

ג.          אישור הוצאות הכינוס וכן התשלומים, המסים וההיטלים ששולמו על ידי הכונס.

ד.         העברת מקדמה לבעלי הזכויות במגרש שנמכר.

2.         התקבלה תגובה מהמשיבים 1-9 (ותשובה לתגובה מטעם הכונס), אך לא התקבלה תגובת המשיבות 10-11 (הגם שבוצעה מסירה באמצעות הדבקה).

3.         בכל הקשור לדו"ח הפעולות ניתן לומר כי הליכי הכינוס מתקדמים כסדרם ובאופן הולם.

4.         באשר לחלקה הראשון של הבקשה למתן הוראות, לא היתה התנגדות לבקשת הכונס כי יינתן צו המורה על העברת ורישום זכויות הבעלות במגרש 10ב הידוע כמחצית מחלקה 10 בגוש 7373, על שם הרוכש אבנר שלום ע"פ סעיף 34א לחוק המכר, תשכ"ח-1968, וזאת בהתאם לפסיקתא שצורפה, ואני נעתר לבקשה ונותן את הצו המבוקש. במקביל תיחתם על ידי הפסיקתא שצורפה.

5.         בקשה נוספת של הכונס למתן הוראות היתה לאשר את הוצאות כונס הנכסים, תשלומים מסים והיטלים בקשר לכינוס הנכסים ששולמו עד כה, וכן לקבוע את שכר טרחת הכונס בגין הליכי הכינוס דנן.

            הכונס ביקש לפסוק לו שכר טרחה בשיעור 4% בתוספת מע"מ משווי כלל המקרקעין נשוא הכינוס (24,416,000), למעט לגבי מגרש 10ב שנזכר לעיל (להלן: "המגרש") לגביו נתבקש שכ"ט בשיעור 6% בתוספת מע"מ מהשווי שנתקבל ממכירתו (1,207,597 ש"ח).

            הכונס הסביר כי השכר המקובל לעבודת כונס נכסים הינו 6% עד 10% משווי נכסי הכינוס, אך מכיוון שהמקרקעין (למעט המגרש) לא נמכרו, אלא שהשיתוף במקרקעין פורק על דרך של חלוקה בעין וחלוקת המקרקעין למגרשים, ורישומם בלשכת רישום המקרקעין על שם הבעלים לפי החלוקה שהוצעה, הוא דורש שכר בשיעור נמוך יותר. הכונס הצביע על קשיים שונים שעמדו בדרכו והצריכו מאמץ רב. לגבי המגרש שנמכר (שהוא מגרש "שאריות") עתר הוא לרף התחתון של השכר המקובל הנזכר לעיל.

6.         המשיבים 1-9 התנגדו לבקשת הכונס.

            לגבי המגרש, טענו המשיבים כי לאור העבודה הסטנדרטית שהושקעה, אין מגיע לכונס יותר מ-1.5% מהתמורה.

            לגבי יתרת המקרקעין, טענו המשיבים כי שכר של מעל מיליון ש"ח שנדרש על ידי הכונס הוא בלתי מידתי ובלתי סביר, נוכח העובדה כי בוצע פירוק שיתוף בעין של המקרקעין ללא צורך בדיונים בבית המשפט, ועל יסוד הצעת חלוקה של שמאי מקרקעין שנשכר על ידי הכונס, כשהכונס לא נדרש לעבודה כלשהי בעניין.

            נטען גם כי ב"כ המשיבים 1-9 הוא זה שטיפל בכל החתמות הבעלים על המסמכים השונים והכונס לא נדרש להיפגש עימם, וכי חלק מהבעלים רשמו זכויותיהם בעצמם.

            עוד הפנו המשיבים את בית המשפט להחלטת כב' השופט מנהיים מיום 2.8.09, ולפיה, בהעדר הצדקה לנהוג אחרת, השכר לא יעלה על 3%, ובנסיבות העניין אין כל הצדקה לפסוק מעבר לכך, אלא הרבה פחות מכך.

            המשיבים הציעו לפסוק לכונס שכר שלא יעלה על 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

עוד טענו המשיבים כי אין לפסוק עדיין את השכר כל עוד לא נרשמו הזכויות על שם הבעלים.

7.         בתשובת הכונס לתגובת המשיבים נטען כי העברת הזכויות לא בוצעה עדיין על שם כל המשיבים, שכן אלה לא המציאו עדיין את האישורים הנדרשים להעברה והדבר תלוי בהם בלבד.